מי אני

גם אני לא צמחתי מתוך דרך פשוטה.

עברתי בחיים משברים ופגיעות שהשאירו בי חותם עמוק.

היו תקופות שבהן ניסיתי להבין את עצמי,
להבין את מה שעברתי,
ולמצוא דרך להמשיך.

לא תמיד היו לי תשובות.
ולא תמיד ידעתי איך ממשיכים.

אבל לאורך הדרך התחלתי לגלות משהו.

לא תמיד אפשר לשנות את מה שקרה לנו.

אבל אפשר, עם הזמן, לנסות להבין מחדש איך חיים עם מה שקרה.

לא כדי למחוק את הכאב.
ולא כדי להעמיד פנים שהכול הסתדר.

אלא כדי לשאול אם יש אולי עוד משהו שלא ראינו.

לפעמים זה לא משנה את מה שהיה.

אבל זה יכול לשנות את מה שקורה מכאן והלאה.

וכאן התחילה נקודת מבט

נקודת מבט נולדה ממקום אישי מאוד.

לאורך הדרך גיליתי שהכתיבה עוזרת לי לעצור.

לפעמים, לפני שאני יודע בדיוק מה אני חושב או מרגיש,
אני צריך לכתוב.

לקחת מחשבה או סיפור,
ולנסות לשים עליו מילים.

הכתיבה עוזרת לי לעשות סדר,
להסתכל מחדש,
ולפעמים לגלות משהו שלא ראיתי קודם.

עם הזמן עלה בי הרצון לפתוח את המקום הזה גם לאחרים.

לא מקום שמבטיח לשנות לך את החיים.

ולא מקום שמישהו יגיד לך בו איך אתה צריך לחיות.

אלא מקום שאפשר לעצור בו לרגע,
לקרוא סיפור,
ולפעמים למצוא בתוכו משהו מעצמך.

למה דווקא סיפורים?

כי לא תמיד אדם רוצה שיגידו לו מה לעשות.

ולא כל דבר אפשר להגיד בקול.

אבל לפעמים הוא יכול לקרוא סיפור על מישהו אחר,
ופתאום לזהות בתוכו משהו מעצמו.

לא כי זה בדיוק הסיפור שלו.

אלא כי משהו שם מוכר.

לפעמים זו מחשבה.
לפעמים תחושה.
ולפעמים משהו שהוא עדיין לא ידע איך לשים עליו מילים.

וזה כל מה שאני מקווה שסיפור יוכל לעשות.

לא לפתור הכול.

רק לפתוח לרגע משהו בפנים.

אז מי עומד מאחורי כל זה?

אני אפרים עטיה.

עברתי דרך של התמודדות, חיפוש ולמידה.

לא הגעתי לכאן כי הכול הסתדר לי.

וגם היום אני לא עומד בסוף הדרך ומספר לאחרים איך הם צריכים לחיות.

אני עדיין בדרך.

אבל בדרך הזאת למדתי שלפעמים אדם לא צריך שמישהו יגיד לו מה נכון בשבילו.

לפעמים הוא צריך מקום שבו לא שופטים אותו.

מקום שאפשר לעצור בו,
לנסות להבין,
ולפעמים לראות משהו שהוא כבר ידע בפנים, מזווית אחרת.

אני מלווה בחורים בתהליכים אישיים,
בעיקר במקומות שבהם הם מרגישים תקועים, מבולבלים או מחפשים דרך לזוז.

אפשר לקרוא על הליווי האישי שאני מציע ←

ההכשרה שלי כוללת NLP ברמת Master,
עזרה ראשונה נפשית,
ולימוד של תהליכי שינוי והתמודדות.

אבל מעבר למה שלמדתי, אני מביא איתי גם את הדרך שעברתי.

ואת מה שאני עדיין לומד גם היום.

ואם הגעת לכאן עכשיו

אני לא יודע מה עובר עליך.

אבל אני מקווה שתמצא כאן מקום שלא ממהר לשפוט אותך,
ולא ממהר להסביר לך מי אתה צריך להיות.

מקום שאפשר פשוט לעצור בו לרגע.

לקרוא.

להרגיש.

ולפעמים להבין שאתה לא היחיד שמרגיש ככה.

האתר הזה נכתב למי שלפעמים נושא בתוכו דברים שקשה להסביר,
ולא תמיד יש לו למי לומר אותם.

ואם סיפור אחד יצליח לגעת במקום שקשה לך לשים עליו מילים,
אולי כבר קרה כאן משהו.